היכרות עם גומא גלילי

גומא גלילי בן 35 במקור ממושב עין שריד שבלב השרון, מלפני שנה גר בתל אביב אחרי כמעט 14 שנים של טיול שהפך לקריירה.

הסיפור שלי עם אוכל הוא עירוני על גבול של גורל. מתחיל בגיל מאוד צעיר, כאשר התפריט שלי כילד היה מאוד מצומצם, אהבתי מעט מאוד דברים. בערך בגיל 13 – 12 התחלתי לבשל לעצמי כי לא רציתי שאמא שלי תדחוף לי לאוכל דברים שאני לא אוהב.

בקיצור הייתי ילד מעצבן 🙂

התחלתי עם שניצלים ופסטה, ואחרי שאחיות שלי וחברים שלי התלהבו ממה שיצא המשכתי לספרי בישול, נחשפתי לטכניקות וגיליתי שאין חומר גלם לא טעים יש חומר גלם לא מטופל נכון.

אחרי השירות הצבאי עבדתי במסעדה כבר מן, ומהר מאוד מצאתי את עצמי במטבח' אבל עדין סרבתי לקחת את המטבח כקריירה.

טסתי כמו כל חייל משוחרר לטיול, התחלתי בהודו ואחרי שבועיים נגנבו לי את כל הכסף. לא רציתי לעצור את הטיול והחלטתי לעבוד במטבח של מישהו שהכרתי עד שאני אסדר את כל את עניין הפיננסי כדי להמשיך לטייל. כשעבדתי בהודו חוויתי סיפוק אדיר אבל עדין סרבתי להודות שזה הקריירה שלי.

בסוף הטיול טסתי לדנמרק לעבוד במכירות, מהר מאוד הפסקתי למכור והתחלתי לבשל בבית, עשיתי שליחויות באופניים לסטודנטים והיה לי דוכן אוכל בהופעות רוק. לאחת המסעדות שהיו לי בדרך היה מטבח פתוח וזה תפס לי את העין, והייתי קבוע עוצר שם לראות את הטבחים עובדים. באחד הימים אחד השפים יצא אלי ושאל אותי ״למה אני מסתכל עליהם כל יום?״ עניתי ״אני אוהב לבשל והחלום שלי זה לעבוד במסעדה כזאת ״ הוא ענה לי ״אתה יכול לבוא לעזור לנו ״עניתי ״ אני מאוד אשמח נעים מאוד שמי גומא ״ השף ענה לי ״ נעים מאוד רנה רדזפי ״ (השף הכי חשוב בעשור האחרון בעולם, בתקופה הזאת נומה עוד לא מפורסמת)

וזאת הייתה החותמת שלי שזה גורל וקולינריה תהייה הקריירה שלי!

משם המשכתי עבדתי בכתית שהייתה אז מהמסעדות המובילות בישראל, עשיתי הסטגים ולמדתי במסעדות עם כוכבי מישלן ברחבי צרפת, חזרתי להודו כמעט כל שנה וניהלתי מסעדה בגואה. ניצלתי כל הזדמנות באסיה וטיילתי ועבדתי בגאגן ונאם בבנקוק, ולמדתי בויאטנם.

ב-2010 פתחתי את מסעדת החלומות שלי בגואה עם גינה אורגנית, תפריט טעימות בלבד ותפריט שמשתנה על בסיס יומי. המסעדה ״Matsya freestyle kitchen” הפכה להיות המסעדה המובילה קולינרית בהודו, וכמעט כל מגזין תיירות כתב עליה.

לאחר 5 שנים בהודו, הרגשתי שאני רוצה עוד והחלטתי לפתוח מסעדת שף באיביזה. לפני הפתיחה השתתפתי בתוכנית טלוויזיה בישראל ( משחקי השף) ולמרות שלא ניצחתי השארתי חותם מאוד יחודי. הייתי באיביזה 3 שנים ומשם המשכתי ועשיתי פרוייקט קולינרי ברוסיה שבו בישלתי עם גדולי השפים של העולם. המשכתי לעוד פרוייקט ברשת מלונות באמריקה הלטינית. כשף גלובלי והייתי אחראי על 26 מסעדות המדינות שונות. בשלב הזה החלטתי לחזור לישראל מתוך געגוע ורצון להשלים את הזהות הקולינרית שלי.

היום יש לי גסטרו בר בתל אביב בהר סיני 1 ואני עושה אירועי קולינריה מיוחדים.